שורשים | ציטוטים

... כי אנחנו, המקיצים בכל בוקר במדינה יהודית כאילו דבר מובן מאליו הוא, הקוראים בעיתון עברי דברי ביקורת, כאילו כך היה הדבר מאז ומעולם... המשלמים מיסים בעלי שמות עבריים כאילו מנהג אבותינו בידנו, מוכרחים לפסוק לעתים מרדיפתנו אחר המחר כדי לתת דעתנו, בכל יראת הכבוד, אל האתמול. הוא אמנם חלף, ולא ישוב עוד... אבל הוא השאיר משהו, שממנו לא נוכל להפטר לעולמים. את היסוד שלנו - שבלעדיו אי אפשר לבנות. את השורשים שלנו - שבלעדיהם לא נוכל לצמוח.

מאחר ולנשמה יש שורשים עמוקים בחיי החברה ובחיים הפרטיים וערכיה כה הפוכים מן העניינים המודרניים, הדאגה לנשמה יכולה בהחלט להפוך לפעולה רדיקלית, אתגר עבור נורמות מקובלות.

פעם, לא היו לעצים שורשים והם יכלו ללכת. אבל אז לא נתנו פירות כי היו שקועים במלחמות, בטיולים וברדיפת נשים. לפיכך התכנסו, ומרצונם ניטעו באדמה.

שנאה היא כמו צל ארוך ואפל - אפילו האדם שהיא יורדת עליו אינו יודע מאין באה, רוב הזמן. היא כמו חרב פיפיות. כשאתה חותך אדם אחר, אתה חותך את עצמך. ככל שאתה אלים יותר במהלומותייך כלפיו, כך אתה אלים יותר במהלומותייך כלפי עצמך. לעתים קרובות - זה יכול להיות קטלני. ולא קל להיפטר ממנה. אנא היזהר, מר אוקאדה. שנאה היא דבר מסוכן מאוד. ברגע שהיא היכתה שורשים בלבך, קשה ביותר לנער אותה מעלייך.

והיה כמובן המורה לעברית. הוא נתן לנו לכתוב חיבור "מה אני רוצה להיות שאהיה גדול". אני ישבתי וחשבתי והתעצבנתי. לא ידעתי מה לכתוב. אחר-כך כתבתי וכתבתי כאילו אחז אותי בולמוס. אני רוצה להיות גם עם שורשים, גם עם כנפיים, כתבתי. למה חייב אדם לוותר על השורשים, אם ליבו חפץ בכנפיים? (כתבתי שלושה סימני שאלה, אחר כך מחקתי שניים). השורשים מפסידים כל כך הרבה, כשהם תקועים באדמה ואינם יכולים לרחף ולראות את נופו האדיר של העץ שהם חלק ממנו ואת היער הגדול שהעץ כולו הוא חלק ממנו. והציפורים שעל העץ, שזכו ויש להן כנפיים, חסרות הן את האחיזה בקרקע. קניהן תלויים בחסדיה של רוח סערה ובחוסנו של העץ, שבסתר ענפיו הן חוסות. על כן, סיימתי, כשאהיה גדול אני רוצה להיות אדם עם שורשים וכנפיים.

ישנן שתי ירושות יציבות שאנו מעניקים לצאצאנו. האחת היא שורשים; השנייה היא כנפיים.

זרעיהם של תגליות עצומות צפים סביב בקביעות, אך הם נוטעים שורשים רק במוחות שבאמת מוכנים לקלוט אותם.

כל המחשבות החכמות באמת, נחשבו כבר אלפי פעמים, אבל בשביל לשייך אותם לנו עלינו לחשוב עליהם בכנות מההתחלה, עד אשר הם מכים שורשים במעשינו.

על המבוגרים להיות אנשים המקנים לאלה הנתונים לחסותם שורשים וכנפיים.

הנסיך הקטן חצה את המדבר, ולא פגש נפש חיה פרט לפרח אחד.

"היכן בני האדם?", שאל הנסיך הקטן בנימוס.

"בני אדם? ראיתי אותם לפני כמה שנים. אי אפשר לדעת היכן הם נמצאים. הרוח מעיפה אותם לכל עבר. אין להם שורשים, וזה מקשה עליהם מאד."